אוריאל בן יצחק
יש מקומות שפשוט אי אפשר לתפוס בתמונה אחת. צפו במסע ויזואלי רציף בהילוך מהיר שתיעדתי בסמארטפון - מהשקיעה בעיר העתיקה ועד לבריכה הנסתרת במעמקי מנהרות הכותל. בפנים מחכים לכם גם 5 סודות קטנים שעזרו לי לצלם בתנועה ולהתמודד עם התאורה המשתנה של ירושלים.
יצאתי לדרך בדיוק ברגעים הקסומים ההם של אחרי השקיעה, כשהשמיים נצבעים בכחול עמוק ששמור רק לירושלים. התחלתי בשדרות ממילא ומשם עברתי מול מגדל דוד, ונכנסתי בשער יפו העתיק, נתתי לעצמי להישאב אל הסמטאות הצרות, הריחות וההמולה של הרובע הנוצרי והמוסלמי. משם הגעתי אל רחבת הכותל המערבי, ממש רגע לפני שתפילת ערבית מתחילה, כשהאוויר כולו מלא בציפייה.
אבל המסע לא נעצר שם.
נכנסתי אל מנהרות הכותל, השארתי את הרעש של החוץ מאחור, והתחלתי לרדת אל בטן האדמה. עמוק יותר ויותר, אל תוך השקט, עד לבריכה העתיקה עם דגי הזהב שמסתתרת לה שם במעמקים, כמעט בסוד. בדרך חזרה למעלה, חלפתי על פני בית הכנסת של הרב גץ ובית הכנסת 'שערי תשובה', ונעצרתי להציץ על מונומנט האותיות המרשים שניצב סמוך לאבני הכותל. המסע הזה מסתיים כשאני יוצא חזרה אל אוויר הלילה הקריר שברחבה, והמצלמה מתמקדת באבנים העתיקות ובדגל ישראל שמתבדר ברוח.
מוזמנים לצפות בסרטון ולהצטרף אליי להליכה:
מסע מצולם בעיר העתיקה בירושלים – הילוך מהיר בסמארטפון.
אם צפיתם בסרטון, אולי תופתעו לגלות שכולו צולם בעזרת הסמארטפון שלי בלבד. בלי חצובות, בלי מייצבים (גימבלים) גדולים ובלי ציוד כבד שמסרבל את ההליכה.
האתגר האמיתי לא היה טכנולוגי, אלא לדעת לזרום עם הסביבה בלי להפריע לה: לנווט במעברים צרים, לעבור בשקט בין מאות אנשים ומתפללים, ולצלוח את המעבר החד מהאור בחוץ אל החושך שבמנהרות. הנה כמה סודות קטנים שעזרו לי לעשות את זה:
הקסם של התזמון: השעה הכחולה שבה השמש כבר שקעה והאורות ברחובות ירושלים נדלקים, יוצרת קונטרסט מרתק. השילוב בין השמיים הכחולים לתאורה החמה של הפנסים הוא משהו ששום פילטר לא יכול לחקות.
יציבות בתנועה: כדי לשמור על צילום חלק תוך כדי הליכה, הפכתי את עצמי לסוג של חצובה אנושית. הצמדתי את המרפקים חזק לגוף והקפדתי על צעדים רכים ועדינים במיוחד, כדי שהתנועה תרגיש כמעט כמו ריחוף.
לתת לעדשה "לנשום": המעבר המהיר מהרחוב המואר אל התאורה המעומעמת במנהרות הכותל יכול לשגע כל מצלמה. הפתרון שלי? פשוט להאט את ההליכה רגע לפני הכניסה. נתתי למצלמה את השנייה שהיא צריכה כדי להתרגל לחושך, מבלי שאצטרך לעצור את הרצף.
לדחוס את הזמן: ההליכה עצמה לקחה לי בערך שעה של צילום בשטח, אבל בעריכה היא נדחסה להילוך מהיר של כ-10 דקות. המשחק הזה עם הזמן הוא מה שיוצר את התחושה המהפנטת, ומאפשר לחוות מסע שלם ומרתק במינימום זמן.
לשחרר שליטה: בגלל השינויים הקיצוניים בתאורה לאורך המסלול, החלטתי פשוט לסמוך על הסמארטפון. במקום לעצור, להתעסק בהגדרות ידניות ולפספס את החוויה, נתתי למצלמה לעשות את מה שהיא יודעת ולהתאים את עצמה לבד תוך כדי תנועה.
המסע הזה הזכיר לי שוב למה אני כל כך אוהב לצלם בנייד. הוא מאפשר פשוט להיות נוכח. לחוות את הרגע במלואו, להשתלב בשקט באווירה המיוחדת של ירושלים, ולתעד את הפלא הזה בלי שום מסך או ציוד מסורבל שיפרידו ביני לבין העיר.
מקווה שהצלחתי להעביר אליכם קצת מהקסם של ירושלים.
רוצה להזמין סדנת צילום בסמארטפון לקבוצה שלך?
ניתן לכתוב לי כאן מתחת להזמנת סדנה
כדי שאוכל לשפר את האתר ולהתאים לך תוכן ופרסומות, אני נעזר ב"עוגיות" וגם בשותפים כמו גוגל ופייסבוק. אפשר לקרוא את כל הפרטים במדיניות הפרטיות.
